תהליך

 

 

פרט מציור בתהליך. יש משהו בתהליך היצירתי שלי שקשור בלהיות באי ידיעה וזה לא כך במקרה, זה במהות של הדרך בה אני יוצרת. תהליך היצירה הוא לא באוטומט, אני מציירת את התנועה של הרגע, מתרחקת מהציור כשזו הסתיימה וחוזרת אליו בשלב מאוחר יותר, כשהציור קורא לי. בתוך התהליך צילמתי את הקטע שתפס לי את העיין, אין לי מושג אם בפעם הבאה שאחזור לצייר על הקנווס הקטע הזה יתפתח למשהו שונה וחדש או ישאר. הציור תמיד מפתיע אותי ומתפתח בדרכו...

שכבות של רגש . גם כאב וגם צלילות, שכבות של הבנות, של שינוי ... ממשיכה עם עוד שיכבה, עוד שיכבה נחשפת. זה לא תמיד פשוט, לא התהליך הריגשי ולא הציורי.
29.03.17

 

לפעמים אני רואה משהו ששולח אותי למקומות אחרים של יופי וקסם, החוויה משתנה פשוט כי ראיתי...

22.01.17

 

הציורים בשלב הזה מורכבים, אני עדיין לא יודעת מה המשמעות של זה או מה זה מהדהד...

מורכב
20.06.16
לראות בו זמנית את מה שמעל לפני השטח ומה שמתחתיו. זה מה שמעסיק אותי
24.10.15

 

על הקיר בסטודיו תלוי ציור שלאחרונה עבר טרנספורמציה .

במשך שנים הוא היה מאופסן עם הציורים ולא היה לי ברור אם הוא גמור / שלם. עד שבוקר אחד הרגשתי צורך להיכנס לתוכו שוב, להכניס בו משיכות מכחול עם אנרגיה שלא הייתה בו בהתחלה. מה שאתם רואים על הקיר הוא הציור כמו שהוא עכשיו. עבורי הוא עכשיו שלם, לאחר שנים של המתנה...

 

לחזור לגעת בציור ציור אחרי שנים
12.01.15

 

היום, במקום להרהר במקום בו אני נמצאת כרגע ,קמתי, הזזתי את הגוף, לקחתי צבע ומברשות ונתתי ביטוי למה שהיה זקוק בי לביטוי...

הקנווס הזה חיכה שמשהו ייפגש עם האש, יהיה אתה באינטראקציה. היום האש פגשה תנועה רגשית לא פשוטה, אבל המפגש הזה הרגיש אמיתי, וריקוד נוצר בין ניגודים...

מפגש עם אש
29.06.14

 

עלתה לי המילה שקיפות כשהתיישבתי על הכורסא עם הקפה הראשון של הבוקר.  למה היא עלתה, האם בעקבות חלומות הלילה שהתנדפו? השאירו מעטה דק ושקוף בלתי מורגש כמעט על התודעה שלי. מוזרה התחושה של ידיעה אי ידיעה. תחושה שמתרחשים בי המון דברים ואני לא יכולה לזכור או לדעת את כולם. זהו הדוק שאני חווה כרגע.

 

מעטה דק ושקוף
20.05.14
הציור הקטן הזה עבר כל כך הרבה שלבים עד שהתפתח למה שהוא...
26.11.13
להרגיש את השינוי
07.10.13

 

דווקא העירפול הוא הממשי כרגע. כשאני חושבת על זה אני יודעת שזה נכון. הבהירות היא חלקית, מגלה משהו ומסתירה ואח"כ מגלה משהו אחר שגם הוא הופך לתנועה ומתמוסס...

 

בהירות חלקית
22.08.13

 

הציורים האחרונים עוברים כל כך הרבה עד שהם חוזרים לשיכבה של לבן לא מכסה. לבן של ערפל, שמגלה שיירי צורה וצבע, שיירי התרחשויות.

בהמתנה להתייבשות של השיכבה הזאת כדי שאוכל לראות אותה, יש משהו שכבר עכשיו רוצה לעלות על הציור, אני רואה את זה פחות או יותר, מרגישה שם משהו שרוצה להיות...עכשיו מה שצריך זה סבלנות, כנות, אומץ להביע את מה שאני חווה, שמתהווה בין המודע לתת מודע.

 

05.05.13

ראיתי בטבע את התנועה הפנימית שבי,

אני מציירת את התנועה הפנימית ואז מוצאת אותה בטבע...

זרימה מהירה
27.01.13

 

תפיסת  הצבע המדויק של התנועה הפנימית שלי כרגע הביאה לתחושת שלמות

 

הצבע המדויק של הרגע
20.12.12

 

...הבוקר אני לא מצליחה להוריד מהציור הזה את העיניים, לא יכולה להתנתק ממנו. יש בו משהו פרה-היסטורי, עוצמתי, תנועה שנעה בכבדות ותנועה שזורמת בעוצמה  . יש בו מסלול ויש בו פריצה מהמסלול... והשכבות הרבות חושפות את כל זה

משהו פרה-היסטורי
12.12.12

 

לפעמים ההמתנה שהצבע יתייבש קשה לי, רוצה לראות מה עשיתי, לאן הגעתי ? יש חוסר סבלנות שאני צריכה לרסן. להתרחק מהקנווס ... זקוקה לפרספקטיבה ...

04.12.12

 

ערבוב הצבעים נתן גישה לרובד המדויק של התנועה הפנימית. מציאת הצבע הנכון פתח בפניי את הציורים, לצייר במדויק את מה שמתרחש בתוכי, את הרטט העמוק שאני חווה כבר ימים מבלי יכולת לתת לו ביטוי מילולי. עכשיו אני שקטה. משהו בי נרגע

 

28.11.12

כל כך הרבה אנרגיה עוברת בי פתאום. עוברת מציור לציור, מוסיפה לבן. 

לבן שמאפשר לכל השאר להתגלות.  שמסיר את המיותר, מאפשר לאנרגיה לזרום...

 

אנרגיה
22.11.12
לראות יופי
04.11.12
יופי ביום יום
04.11.12

משהו חלף בי בלי שאבין מהו. חלף כמו שובל והותיר תחושה של ידיעה.

כמו רטט ללא סיבה נראית לעין.

השאיר עקבות שקופים ומשקע של הכרה, התיישב באופן שלם יותר באיזה מקום בתוכי והתנדף.

משהו חלף בי
17.10.12

מאז התיישבתי כאן עולה לי בראש ציור אחד, שציירתי מאד מזמן. לפני כמעט שנה. אם הוא עלה לי לתודעה, הוא כנראה זקוק להתייחסות. לפחות שאראה אותו.

 קמתי, הוצאתי, התבוננתי.

יש בו משהו שלא יכול או זקוק לנגיעה נוספת. האם הוא לא זקוק להתפתחות נוספת?

האם אני יכולה פשוט להתבונן ולשקוע לתוכו,

האם הוא מדבר, רוטט בפני עצמו? כמו שהוא?

האם הוא שלם?

 

כן. יושב לו בין הקנווסים ומחכה שאראה אותו, אכיר בו, אדע את שלמותו.

מה עוד בי, בנו בני האדם פשוט קיים ומחכה שנכיר בשלמותו? שאכיר בשלמותי?

 

 

צויר לפני כשנה, ראיתי אותו בשלמותו עכשיו
28.10.12

 

אני בתחום ביניים בין עולמות. בתוך התזוזה שמתרחשת בי, אני ערה. נעה בין הדברים שקוראים לי. לא בתזזית או בחוסר תשומת לב. משייטת בין טריטוריות פנימיות וציוריות, האם זה הכל אותו הדבר?

 

משייטת בין עולמות
12.09.12
צבעים...
15.08.12

הצורך בלבן.
תנועה חדשה פורצת, פותחת פתח כמו על ידי זרם מים אדירים ,על ידי רוח.
משנה את פני הדברים.

...זה יכול היה לקרות רק עכשיו, לא לפני שעה, לפני יום או חודש.
יש בי אוויר חדש. תחושה שאני יכולה שוב לנוע, לנשום, לעבור לטריטוריה אחרת.

 

תנועה חדשה (פרט)
19.08.12

 

אני בהתבוננות. שלפתי אחד הציורים האחרונים ואני יושבת מולו. סופגת כל צד שלו בנפרד. קמה, מסובבת, מאפשרת לציור לחדור אליי. כבר לא משנה מה הרגשתי, מה חוויתי כששבתי לצייר בו כל פעם מחדש... כל פעם מחדש ניגשתי אליו. כמצע קיים. מצע שיש בו מסלולי תנועה ושבילי צבע.

כשהוצאתי אותו היום מערמת הציורים שגבם לחלל לא ידעתי אם הוא גמור. הוא דרש התבוננות. הוא דרש אי ידיעה, ממש כמו צופה חדש, שמעולם לא ראה את הציור הזה. פתיחות, לאפשר למה שמתרחש על הקנווס לגעת בי. לגעת בי כל פעם מחדש...

 

התבוננות, כל פעם מחדש
15.08.12

היום שמעתי משהו כל כך פשוט ויפה, שנוגע גם בתהליך שלי "...משורר כותב מישום שהוא לא מבין, לו היה מבין הוא לא היה כותב שירה."  (שבתאי מג'ר)

24.06.12

הדימוי המוצק נעלם. קיימת הזמנה לחדור יותר עמוק, למקום הלא מובן עדיין. למקום הפראי, הבתולי.
מקום של מסתורין ותנועה תת קרקעית , שחושפת ועוטפת בערפל

מחוץ לערפל
27.06.12

ההבנה שלפעמים לצאת מהסטודיו, לנשום אחרת, להשתחרר ולהתמלא, זאת האמנות של הרגע...

לנשום את הים מוקדם בבוקר
14.06.12

יש משהו בחוויה כרגע שכל כך שונה ממה שמקרין מהציורים שעבדתי עליהם שאין לי אפשרות גישה לתוכם. אז מה עכשיו? פשוט להיות, לחכות שמשהו יעלה ואוכל לעקוב אחריו פנימה ומשם אל הקנווס. הציפייה הזאת היא לא שעמום, היא דרוכה, יש בה ידיעה שמשהו שונה רוצה לעלות ולקבל נוכחות.

10.06.12

היום ציירתי עם עיניים שלא רואות, הטישטוש בראיה נתן לציור חופש משל עצמו שלא קשור בראיה... 20.5.12

ראיה אחרת
06.06.12

מתבהר לי שהלבן הוא לא רק אוויר והתחלה חדשה, הוא נועז. מלא בעוצמה ותנועה
14.2.12

תנועה ולבן
02.05.12

הציור קורא לי כשאני מקשיבה
קנווסים עם היסטוריה
גבם לחלל
ממתינים
וברגע אחד צלול, צבע מופיע בשבילי לערבב , לחוש, לדעת את נכונותו .
התנועה שנוצרת בי משתחררת אל תוך הצבע, אל תוך הקנווס.
ואז אני חייבת להתרחק, ידיעה של שלב, של רגע מסוים אחד
שאי אפשר לכפות עליו יותר ממה שהוא
3.11.10

בעבודה בסטודיו
01.05.12

יש צבע מסוים, שמחכה. וברגע שנגעתי בו, הכל נפתח. ממש כמו המפתח הנכון לתיבה נעולה. והוא זרם בי, הצבע הזה, ועבר מקנווס לקנווס, מציור לציור. עד שנעצר. הצבע המדויק של הנשמה ברגע מסוים. צבע ותנועה.

01.05.12